פוסט מס' 1 – טאבו, פנקס זכויות, פנקס שטרות, פנקס בתים משותפים…מבולבלים? בואו נעשה סדר 🤓
איך הכל התחיל?
רישום המקרקעין בישראל התפתח עם השנים.
טרם קום המדינה התקיימו באזור לשכות רישום מקרקעין באמצעות פנקסים שונים.
אלה כללו את לשכת רישום המקרקעין העות'מאני (טאבו), שתיעדה את הבעלות על הקרקע בתקופת האימפריה העות'מאנית, ואת רישום המקרקעין של המנדט הבריטי בתקופת שלטונו.
המשמעות המשפטית של פנקסי מקרקעין קודמים משתנה מבחינת תוקפם הנוכחי. בעוד שהם מחזיקים בערך היסטורי ומספקים תובנות לגבי הבעלות על הקרקע בתקופותיהם, המשמעות המשפטית שלהם כיום מוגבלת בהשוואה לפנקסי המקרקעין הנוכחיים.
מה המצב היום?
לפי תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) אלו פנקסי המקרקעין:
- פנקס זכויות (טאבו) – שם רשומים מקרקעין מוסדרים.
- פנקס שטרות – שם רשומים מקרקעין שאינם מוסדרים.
- פנקס בתים משותפים – שם רשומים בתים משותפים.
בואו נראה לשם מה משמשים כל אחד מהפנקסים.
פנקס הזכויות – מקרקעין מוסדרים, נעים להכיר!
בדומה לנו, שטחי קרקע ונכסי מקרקעין מחזיקים בתעודת זהות משלהם בצורת מספר גוש ומספר חלקה (ותת-חלקה בבית משותף), הנקבעים על ידי המרכז למיפוי ישראל.
הרשות לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים נוטלת על עצמה את האחריות לרישום הבעלות על נכסי מקרקעין. תהליך ההסדרה והרישום הוא פומבי וכולל מיפוי, כאשר בתום תהליך הזכויות (הבעלות) על המקרקעין נרשמות בטאבו, המכונה גם פנקס זכויות.
ומה עם מקרקעין לא מוסדרים? פנקס השטרות
למעשה, מקרקעין שנרשמו על פי החוק העות'מאני ולא עברו הליך הסדר הינם מקרקעין לא מוסדרים והם רשומים בפנקס שטרות.
פנקס השטרות משמש לרישום עסקאות מקרקעין מתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, עם חתימת הנציב העליון לארץ ישראל הרברט סמואל לפקודה על העברת קרקעות 1920.
לאחר השלמת הליך הסדר במקרקעין, מבוטל רישום הנכס בפנקס השטרות והוא נרשם בפנקס הזכויות.
מה הנפקות המשפטית בין מקרקעין מוסדרים לבין מקרקעין לא מוסדרים? פרטים בפוסט העוקב?
לא שכחנו את פנקס הבתים המשותפים
בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס בתים משותפים הינו "בית משותף", לדוגמא בניין מגורים או בית דו משפחתי.
למעשה רישום בית משותף בפנקס הבתים המשותפים הוא הסיום של תהליך הפרצלציה אשר בסופו כל תת-חלקה תקבל מס' זיהוי שמייצג לרוב דירה ושטחה.
רוצים לדעת עוד בעניין בתים משותפים, פרצלציה, תקנון מוסכם/מצוי ומה שבניהם?
שימו עוקב. נעסוק בכך בפוסטים הבאים
מעבר לכך נערכת חלוקה בלתי מסוימת ברכוש המשותף של הבית משותף והצמדה לתתי-החלקות, למשל בבניין – הקרקע, הגגות, מעלית, חניה, חדרי המדרגות וכו', המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם.
קניתם או ירשתם נכס במקרקעין לא מוסדרים ולא יודעים מה לעשות?
בשנת 1969 נחקק חוק המקרקעין בישראל. על אף השינויים שבוצעו בחוק מאז, חוק זה לא ביטל את חוק המקרקעין העות'מאני.
כתוצאה מכך, רוכשים או יורשים למקרקעין לא מוסדרים יכולים לבסס את הזכויות הקנייניות שלהם לפי הוראות הדין העות'מאני ולא על פי חוק המקרקעין הישראלי.
לכן, יש לבצע הליך הסדר למקרקעין הלא מוסדרים בפנקס הזכויות ובכך לעמוד על זכויות הבעלות במקרקעין אלו.
למה כדאי להסדיר נכס כמקרקעין מוסדרים או יש עדיפות לרכוש כזה, ומה ההבדלים והסיכונים לנכס במקרקעין לא מוסדרים? נדון בכך בפוסט הבא.
רוכשים או מוכרים נכס מקרקעין ורוצים לעבור את התהליך בראש שקט? בואו לקבל ליווי משפטי מקצועי ואדיב ולעבור את התהליך בצורה יעילה, בטוחה ונעימה 🗝️🏡
צרו איתנו קשר היום בכתובת Noam@Gottlibfirm.Com ונשמח לסייע לכם 💛
המידע לעיל מהווה מידע ראשוני בלבד ואין הוא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואין באמור לעיל בכדי להוות המלצה לנקיטת הליכים ו/או להימנעות מהם. מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל פעולה. למען הסר כל ספק, האחריות לכל תוצאה בשל הסתמכות על האמור לעיל תחול על המשתמש בלבד.