העברה ללא תמורה, מתנה בין קרובים ותכנון בין־דורי

משלמים מס רכישה מופחת, ובדרך כלל לא מס שבח. ס' 62(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע: "מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – יהיו פטורים ממס". במקביל, תק' 20 לתקנות מס רכישה קובעת: "במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל". כלומר "מתנה בלי מס" אינה תיאור מדויק של מה שקורה, וגם לא מסלול אחיד לכל בן משפחה.

תלוי באיזה מס מדובר. לעניין מס רכישה, התקנות מגדירות "קרוב" כבן זוג — לרבות מי שהיה בן זוג בששת החודשים שקדמו למכירה — הורה, צאצא, בן זוגו של צאצא, אח ואחות. לעניין הפטור ממס שבח שבס' 62, החוק מחזיק הגדרה משלו, והיא מצומצמת יותר בחלק מהמקרים. הפער בין שתי ההגדרות הוא בדיוק המקום שבו העברה שנראתה פשוטה מתגלה כיקרה, ולכן בודקים אותו לפני שמחליטים מי מעביר למי.

לא, כשמדובר בדירת מגורים ובבן זוג שמתגורר יחד בדירה. תק' 21 לתקנות מס רכישה קובעת ש"מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן־זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס רכישה". תנאי המגורים המשותפים אינו קישוט — הוא מה שמפריד בין פטור מלא לבין מסלול אחר לגמרי.

לא. ס' 8(א) לחוק הירושה קובע: "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים". גם מתנה שנועדה להינתן רק לאחר מות הנותן חסרת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה (ס' 8(ב)). מה שכן עובד: העברה שנעשית ונרשמת בחיים, או צוואה באחת הצורות שהחוק מכיר — בכתב יד (ס' 19), בעדים (ס' 20), בפני רשות (ס' 22), או בעל פה בנסיבות שהחוק מגדיר (ס' 23).

לא מיד. חוק מיסוי מקרקעין קובע סייג לדירה שנתקבלה במתנה (ס' 49ו), שמשהה את הזכות לפטור לתקופה התלויה בזהות הנותן ובשאלה אם המקבל התגורר בדירה. בנוסף, עצם כניסת הדירה לבעלות הילד משנה את תמונת המס שלו בעסקה הבאה שלו. לכן העיתוי של ההעברה נבדק יחד עם התוכניות של מי שמקבל, ולא רק של מי שנותן.